שאלות ותשובות

השאלות המוצגות כאן הינן שאלות שכיחות, שהתשובות עליהן אולי יוכלו לסייע גם לכם. אם יש לכם שאלה, נשמח אם תשלחו אותה אלינו במייל.

לידיעתכם, חלק מהשאלות יוצגו באתר, לאחר מחיקת פרטים שיוכלו לאפשר זיהוי של השואל.


לבן שלי יש קשיים בקריאה. האם הוא צריך אבחון?

תשובה:
לא בהכרח. תלוי מה סוג הקשיים (לדוגמא: קורא לאט, לא מצליח לקרוא בכלל, מבין את הנקרא, האם יש פער בין הבנת הנקרא לבין הבנת הנשמע-כשמקריאים לו את הקטע). תלוי כמובן גם באיזו כיתה הילד. בכל מקרה של ספק, אפשר לפנות אלינו לייעוץ טלפוני חינם הניתן על ידי פסיכולוג מומחה בתחום.
 


אני רוצה שהבן שלי יקבל הקלות בבחינות. מי זכאי לקבל הקלות? איזה הקלות הוא יכול לקבל?

תשובה:
בשנים האחרונות, חלק גדול מהפניות לאבחון נובעות מתחושת התלמיד, ההורים והצוות החינוכי כי הקלות ("התאמות") בדרכי ההבחנות (בבית הספר או באוניברסיטה, בהמשך) יאפשרו לו לבטא את יכולותיו בצורה טובה יותר. חוזר מנכ"ל ..... מגדיר מהן ההתאמות הקיימות ובאילו תנאים זכאי תלמיד לקבלן. מטרתן של התאמות אלו היא לאפשר לתלמידים שאובחנו באבחון פסיכו-דידקטי או דידקטי כבעלי לקויות למידה, להגיע למיצוי הפוטנציאל הלימודי שלהם ולבטא את יכולותיהם תוך עקיפת הקשיים. הנחיות משרד החינוך קובעות שיש להתאים לכל תלמיד הקלות לפי לקויותיו הייחודיות.

בבית הספר מתקיימת ועדה בית ספרית להתאמות בחינה הרשאית לאשר לתלמיד המלצות מרמה 1 ו- 2, כלומר המלצות שאינן משנות את "המהות הנלמדת של המקצוע" ומאפשרות לתלמיד לבטא את יכולתו במקצוע הנבחן למרות לקות הלמידה (התאמות כגון: תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת שאלון בחינה) הועדה רשאית לאשר המלצות כאלו אם הומלצו על ידי מאבחון דידקטי או על ידי פסיכולוג חינוכי.
התאמות בחינה מרמה 3 - כאלו המשנות את המהות הנלמדת של המקצוע - שמורות לתלמידים עם לקות למידה רחבה במיוחד, והן מאושרות רק על ידי ועדה מחוזית להתאמות בחינה במשרד החינוך (בחינה מותאמת או בחינה בעל פה). הועדה רשאית לאשר התאמות כאלו רק על בסיס אבחון רב מערכתי - כלומר אבחון פסיכודידקטי, או אבחון דידקטי ופסיכודידקטי משולבים, אך לא על בסיס אבחון דידקטי בלבד.

חשוב לדעת כי הוועדות המחוזיות להתאמות מאשרות את ההמלצות להקלות בדרכי ההבחנות לבגרות לאחר בדיקה קפדנית של מידת התאמתן לממצאי האבחון. לפיכך הבחירה בגורם המאבחן צריכה לקחת בחשבון את אמינותו ומקצועיותו של המאבחן ואת היקף המבחנים עליהם הוא מתבסס לקביעת האבחנה.
 


 
מרוב סוגי אבחונים התבלבלתי!!
תוכל להסביר לי מתי כדאי לערוך אבחון דידקטי,
מתי אבחון פסיכו-דידקטי ומתי אבחון קשב?

תשובה:
כדאי לערוך אבחון דידקטי כאשר אנחנו רוצים להבין באופן מעמיק מה מקור הקושי ביכולות ובתחומי למידה ספציפיים (כגון: קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, זכרון, אנגלית וחשבון) ויש צורך בתוכנית עבודה מפורטת להוראה מתקנת או להקניית אסטרטגיות למידה (תכנית המיועדת בדר"כ לצוות המוסד החינוכי או לגורם אחר המטפל בתחום הלמידה).

האבחון אינו מתאים במקרים שיש ספק לגבי יכולת ההבנה של התלמיד (רמת אינטליגנציה) או כאשר יש חשד שמקור הקושי הוא רגשי. כמו כן, האבחון מאפשר התאמות מרמה 1-2 בלבד, ולא בחינה מותאמת או בחינה בעל פה. חשוב לציין כי אבחון דידקטי אינו משמש כמסמך קביל למתן סיוע לימודי בבית הספר (שעות שילוב).

חשוב גם לדעת שעלות של אבחון דידקטי היא נמוכה יותר מעלות אבחון פסיכו-דידקטי.

אבחון פסיכו-דידקטי כדאי לבצע כאשר יש ספקות בנוגע ליכולת ההבנה של התלמיד (האינטליגנציה) או להשלכות של קשיים רגשיים על תחום הלמידה. אבחון זה מתאים למקרים בהם עולה שאלה לגבי מסגרת החינוך המתאימה (למשל, האם זכאי לחינוך מיוחד? האם להקפיץ כיתה?). לגבי התאמות בבחינות- כדאי לערוך אבחון זה כאשר ישנם לקויי למידה וצפוי כי התלמיד יהיה זכאי להתאמות בחינה מרמה 1-3 (בחינה מותאמת או בחינה בעל פה).

במקרים בהם יש צורך גם בתכנית עבודה מפורטת להוראה מתקנת וגם אבחון רחב יותר, ניתן לערוך אבחון משולב על ידי מאבחן דידקטי ופסיכולוג חינוכי. כל אחד מאבחן בתחום מומחיותו, וחוות הדעת המשותפת היא אינטגרציה של הממצאים של שניהם. ניתן גם לערוך קודם אבחון דידקטי, ואם ממצאי האבחון מצביעים על לקות קשה, ניתן לערוך אבחון פסיכולוגי משלים ולהוסיף המלצות להתאמות בחינה מרמה 3.


איך אפשר לדעת איזה טיפול מתאים לילד?

תשובה:
המכון הפסיכודידקטי מציע מגוון סוגי טיפולים הנותנים מענה לקשיים שונים (וכמובן יש עוד סוגי טיפולים יעילים שאינם ניתנים במסגרת המכון). בחלק מהמקרים קל להגדיר מה הטיפול המתאים אולם בחלקם ההגדרה מורכבת יותר. לדוגמא: אם באבחון או מהתרשמות המורה/ההורה עולה כי לילד קשיי למידה ואסטרטגיות למידה לא יעילות- הרי שהוא צריך ללמוד אסטרטגיות למידה יעילות.

עם זאת, כאשר מדובר בהיבט הרגשי, הדבר מורכב יותר. לדוגמא, חוסר מוטיבציה ללמוד ולהכין שעורי בית יכול לנבוע מהיעדר אסטרטגיות למידה מתאימות (קושי בהתארגנות, תחושת הצפה של חומר, שימוש באסטרטגיות לא יעילות ולא מותאמות לצרכי הילד וללקות הלמידה), אך גם מקשיים רגשיים של הילד (חרדה, תחושת חוסר אונים וייאוש) ואולי גם מקושי של ההורים (לא יודעים כיצד להציב גבולות, ליצור סדר יום) או מקשיים הקשורים למסגרת המשפחתית (לדוגמא, נושא הכנת שיעורי הבית מאפשר להורים המסוכסכים להתגייס ולשתף פעולה והילד מעדיף שיתמקדו בו במקום שיריבו, או מקרה אחר, בו סוגיית הכנת שעורי הבית מאפשרת לילד לקבל מקום מרכזי יותר בהשוואה לאחיו).

במקרים של התלבטות, יש אפשרות לקבל התייעצות טלפונית חד פעמית, ללא כל התחייבות, עם פסיכולוג מומחה.